“אשליית הפסגה”

אין שם כלום…

היא ראתה את הגבעה מולה ואמרה –

“אני הולכת לרוץ אותה הכי מהר שאני יכולה, אני לא אעצור אפילו אם אגיע לשם בלי אוויר ואתמוטט למעלה”

והיא יצאה,

בהתחלה ממש רצה, אחרי כמה דקות עברה להליכה מהירה, לקראת האמצע נעזרה יותר בידיים שלה וממש לקראת הסוף כבר חצי זחלה ואז…

הגיע לפסגה, נשכבה לכמה רגעים, שחררה זעקת ניצחון, הסדירה מעט את נשימתה

התרוממה, נעמדה והסתכלה על הנוף ואמרה לעצמה:

“זה נחמד, נראה בסדר, אבל בשביל זה כל כך התאמצתי?”

אין פה באמת שום דבר!

כמעט הרגתי את עצמי בשביל זה? אין שום סיכוי בעולם שאני אעשה דבר כזה עוד פעם.

לפני כמה ימים שוחחתי עם אישה נחמדה שאמרה לי –

אני רק חייבת להוריד את ה-5 קילו האלו לא משנה מה! (ואני לא מתעסק עם משקל כלל)

ושאלתי אותה, נגיד ממש התאמצת והורדת את המשקל הזה, מה אז?

היא ענתה לי – אז אני אהיה שמחה ומרוצה, בגדים, מראה הכל

אמרתי לה – מדהים, ומה אז?

היא ענתה לי – אז אני אשמור בשיניים הכי חזק שאני יכולה על ההישג שלי.

(לא אמשיך את השיחה)

אבל אני חושב לעצמי, כל כך קשה להתאמץ ולעבוד כדי אחר כך לשמור בשיניים על ההישג?

ומה יקרה שהוא יתחיל להתפוגג? כאשר יגמר לך הכוח להחזיק אותו שתתעייפי מהמאבק הזה בעצמך מה אז?

תתבאסי, תהיי מתוסכלת, תחשבי ותשווי את עצמך לעבר כל הזמן, תגידי לכולם איך פעם היית…

האם זה לא נשמע כל כך עקום ולא הגיוני?

לעשות משהו ולהתאמץ כל כך כדי ששנייה אחרי יהיה לנו אפילו יותר קשה וזה יעיק עלינו ואולי ישבור את נפשנו ואת רוחנו?

באותה פסגה מדומה של משקל, חיטוב, תוכנית, יכולות, אין באמת שום דבר, אי שם בפסגה

אפשר להנות מהאוויר בפסגה לכמה דקות וזהו זהו.

אז נשאלת השאלה, למה בכלל לטפס אליה?

זו השאלה האמיתית, השאלה מי את הופכת להיות בדרך לפסגה? מה את לומדת על עצמך, על החיים, על פעילות גופנית, על מערכות יחסים בדרך לפסגה?

מי זאת האישה שהתחילה את הטיפוס ומי זאת האישה שסיימה אותו? אם זה בדיוק אותו אישה ובמיוחד שהיא ניסה לעשות את זה כל כך מהר, אז למה בכלל להתחיל לטפס?

אם אותה אישה לא עשתה שינוי, לא העריכה את הדרך, לא השתנתה ולמדה תוך כדי, היא תמשיך לרדוף אחרי פסגות ריקות כל הזמן (ואפשר לראות את זה הזמן בעולם הכושר ודיאטות) ובסוף להישאר מתוסכלת, מיואשת ובעיקר עם משמעותית פחות תקווה.

אין בעיה לקבוע מטרות, לשאוף לכבוש פסגות ולהמשיך להתקדם, כל אחת והפסגות האישיות והפיזיות שלה בחיים, אך עם כל הפוקוס יהיה רק בסוף ולשם הראש יהיה מכוון, להגיע, לסיים, לסמן וי כך זה גם יראה ואותו הזמן שבדרך כלל לקח להגיע לשם יקח גם לרדת לנקודת ההתחלה ואולי אף נמוך יותר.

תעצרי רגע, תחשבי, תעריכי ותכבדי את הדרך כמו בכל דבר בחיים שלך, הדרך בזוגיות, הדרך במערכות יחסים עם הילדים שלך ואולי אפילו עם הנכדים, הדרך שעברת ועשית עם החברות ובעבודה שלך, זו דרך ומערכת יחסים לכל דבר ואחת החשובות בחיים וגם אם זו פעם ראשונה בחייך אחרי יותר מ-50 שנים שאת בוחרת להתחיל לטפח אותה, להשקיע בה, לבנות אותה מחדש, זה פשוט נפלא וזו מתנה מדהימה, כי הגוף שלך תמיד שם לטובתך ורק מחכה לך שתתני לו יחס.

אז אל תרוצי לפסגה, תלכי, תצעדי, תעצרי לפעמים, תנוחי, תסתכלי אחורה, תהני מהנוף, תכיני תה, תאכלי משהו, תמשיכי למעלה ואז לא שתגיעי לפסגה אלא תכבשי אותה (ואת עצמך) במלוא מובן המילה

אם את רוצה שאני אעזור לך לטפס בקצב שנכון לך, הגיוני, ריאלי, בריא ובעיקר לא שוחק או מייאש פשוט

קיריל קרבצוב

אני עוזר לנשים מעל גיל 45 שמרגישות שהגוף מתחיל “לבגוד” בהן , להשיג אנרגיות כח ובטחון בעצמן דרך התמדה קלה בפעילות גופנית. בשיטת “הכתר” המשלבת בין הפן הפיזי והמנטלי

נ.ב –

אם עדיין מוקדם לך לשוחח איתי זה בסדר גמור אז –

1. אני רוצה להזמין אותך באופן אישי להצטרף לקבוצת הווצאפ שקטה שבה תוכלי באופן יומי לקבל תוכן, ערך, ידע, כלים ממני שאני בטוח שהם יהיו שימושיים מאוד בשבילך:)

להצטרפות לקבוצת הווצאפ השקטה – לחצי כאן

2. יצרתי קורס מאוד פשוט ואפקטיבי בדיוק בשבילך שנקרא “4 התנועות היחידות שאת צריכה לנצח את העייפות והכאבים”
בקורס תקבלי חשיפה לתנועות המיוחדות שאני מלמד, הגישה שלי לתנועה וכאבים, צורת תרגול ועוד.
הטמעה של התנועות האלו ביום יום ממש בדקות בודדות יכול לייצר לך שינוי משמעותי בכוח, ביטחון, גמישות והעצמאות שלך בגוף והוא כרגע במחיר באמת מצחיק:)

לרכישת הקורס – לחצי כאן