כמה זמן זה אמור לקחת?

להגיע לפסגה שם?

כן זאת שבתמונה.

שאלה מעט כללית, נכון?

לי?

לך?

לרכב?

לאופניים?

לרץ?

כל אחד יקח לו זמן אחר

או בכלל אפשר לשאול את השאלה – למה לטפס?

נניח שאת גם בוחרת לטפס

כי אני בטוח שטיפסת כמה גבעות בחייך,

אפילו גרם מדרגות לאחרונה

יש תחושה קבועה שעלולה לקרות לך

ולא רק לך, גם לי וגם לכל אחד אחר

והיא…

ההפסקה

כן כן ההפסקה באמצע הטיפוס

זאת שאת חייבת לקחת כי נגמר לך האוויר

זאת שאת חייבת לקחת כי הגוף מותש

זאת שאת חייבת לקחת כי את לא מצליחה להמשיך

ואת את עוצרת כמה דקות

לוקחת אוויר

נושמת

שותה קצת מים

מתקררת

ואז מה קורה?

את מעיפה מבט חזרה לעלייה ואז רצה לך בראש מחשבה –

״איך לא בא לי לעשות את זה״

או

״למה בכלל באתי לכאן״

(נכון שאת בסוף עולה על למעלה את מרגישה מנצחת וגאה בעצמך)

ברוב המקרים בעלייה שאת ממשיכה, את גם לא לבד, זו גם עלייה שהיא סופית ונגמרת, וגם הגוף שלך עדיין חם ויותר מוכן לחזור עליה, למרות שאחרי מנוחה זה תמיד מאתגר יותר – בעיקר לראש

ותדמייני שאם היית נחה באמצע העלייה שעה, גוף נרגע לגמרי ואז פתאום להתחיל לעלות מ-0 ל-100 באמצע עלייה זה מתיש, קשה, מתסכל והרבה יותר קשה.

וזו רק דוגמא של עלייה בגרם מדרגות או בטיול סופש

ששם זה עניין של כמה דקות וסיימת וזה מאתגר

ואז תדמייני שזה קורה לך עם פעילות גופנית לאורך החיים, שאת עושה עצירה היא לא ליום יומיים או כמה שעות

היא לפעמים לשבועות, חודשים ואף שנים!

שנים!

פתאום לחזור לעלייה אחרי שנים, שאת החוויה האחרונה אולי אפילו זכרת בצורה לא הכי טובה,

זה קשה, קשה מאוד

גם מבחינה פיזית (כי הגוף חלש יותר)

גם מבחינה מנטלית (כי צריך לגייס כוחות חדשים)

גם מבחינה תודעתית (כי את עלולה לא להסכים לקבל את מצבך החדש)

גם מבחינת אגו (כי תנסי להוכיח לעצמך ואולי לאחרים שאת כמו לפני 20 שנים)

ותראי כמה דברים קורים אצלך שהם לא רק הפן הפיזי אלא גם בראש מאותו טיפוס שאת עצרת ולא משנה מה הסיבה שהייתה בזמנו

אם החזרה לפעילות הייתה אחרי ימים אחדים זה היה מרגיש כמו העלייה בטיול והיית כנראה חוזרת הרבה יותר בקלות, אבל כלל שפרק הזמן הולך וגדל זה מתחיל להראות אפילו ״בלתי אפשרי״

מה הפתרון? או הדרך הנכונה יותר להתמודד עם העלייה?

צעדים, צעדים קטנים, צעדים גדולים, מיני צעדים, אפילו גרירת רגליים – אבל צעדים

זו אולי החשיבות היותר גדולה של ההמשכיות וההתמדה הרבה מעבר לתוצאות, זה לשמור על אותו הרצף הפיזי, המנטלי, הרגשי העיקר לשמור עליו

ככה גם אני עושה וככה אני מאמין

אני תמיד אמשיך לעשות משהו, בארץ, בחול, בחופשות, בחגים, בימים יותר טובים, פחות טובים, משהו ולו הכי קטן

השיפור הפיזי פחות מעניין אותי בימים כאלו כי אני לא בשום תחרות – וברוב המוחלט של במקרים גם את לא

אבל שמירת הרצף וההמשכיות היא הרבה יותר משמעותית

ויש עוד חדשות מעולות:)

זו לא תמיד עלייה

זו לא עלייה כל החיים

חלק עלייה ואז מישור קצר ואז עוד עלייה ומידי פעם ירידה ושוב עולים, מישור וגם מנוחה קלה

וזה היופי במערכת היחסים הזאת שבונים בנינו לבין הגוף שלנו והיכולות שלו

ואם את לא יודעת ומצליחה לפתח את אותה מערכת יחסים ואיך להתחיל אותה מחדש ולבנות אותה שנים קדימה בגישה אחרת ממה שהכרת – אני פה בשבילך

מגיע לך להרגיש חזקה, אנרגטית, מאושרת ובטוחה בגופך כל החיים ולדעת לשמר את התחושה הזה

לא, אני צריכה לעשות ולסמן וי כמו מטלות שונות

אלא לעצור, לעצור בצורה מודעת, לעצור מבחירה, לעצור כי מגיע לך, לעצור כי את היחידה שיכולה לעשות זאת, לעצור כי זו זכותך

קיריל קרבצוב

אני עוזר לנשים מעל גיל 45 שמרגישות שהגוף מתחיל “לבגוד” בהן , להשיג אנרגיות כח ובטחון בעצמן דרך התמדה קלה בפעילות גופנית. בשיטת “הכתר” המשלבת בין הפן הפיזי והמנטלי

להורדת מדריך “סוד האנרגיה” – לחצי כאן

נ.ב –

אם עדיין מוקדם לך לשוחח איתי זה בסדר גמור אז –

1. אני רוצה להזמין אותך באופן אישי להצטרף לקבוצת הווצאפ שקטה שבה תוכלי באופן יומי לקבל תוכן, ערך, ידע, כלים ממני שאני בטוח שהם יהיו שימושיים מאוד בשבילך:)

להצטרפות לקבוצת הווצאפ השקטה – לחצי כאן

2. יצרתי קורס מאוד פשוט ואפקטיבי בדיוק בשבילך שנקרא “4 התנועות היחידות שאת צריכה לנצח את העייפות והכאבים”
בקורס תקבלי חשיפה לתנועות המיוחדות שאני מלמד, הגישה שלי לתנועה וכאבים, צורת תרגול ועוד.
הטמעה של התנועות האלו ביום יום ממש בדקות בודדות יכול לייצר לך שינוי משמעותי בכוח, ביטחון, גמישות והעצמאות שלך בגוף והוא כרגע במחיר באמת מצחיק:)

לרכישת הקורס – לחצי כאן